שירת הים

סָבְתָא רַבְּתָא שֶׁלִּי לֹא נָהֲגָה בְּרֶכֶב

וְלֹא הֵשִׁיטָה מִפְרָשִׂית.

סָבְתָא רַבְּתָא שֶׁלִּי עָשְׂתָה לְבֵיתָהּ וְלֹא פִּרְנְסָה מִשְׁפָּחָה.

הִיא יָלְדָה יְלָדִים וְשָׂרְדָה מִלְחָמוֹת.

 

סָבְתָא שֶׁלִּי לֹא נָהֲגָה בְּרֶכֶב

וְלֹא הֵשִׁיטָה מִפְרָשִׂית.

סָבְתָא שֶׁלִּי הַגִּישָׁה וּפִנְּתָה צַלָּחוֹת עֲבוּר בַּעֲלָהּ.

הִיא הָיְתָה רוֹפְאָה וְנִלְחֲמָה בִּסְטָלִינְגְּרָד.

 

אִמָּא שֶׁלִּי נוֹהֶגֶת בְּרֶכֶב (בַּחֲשַׁשׁ מָה)

וְלֹא מְשִׁיטָה מִפְרָשִׂית.

אִמָּא שֶׁלִּי הִתְחַתְּנָה כִּי צָרִיךְ, עִם גְּבָרִים לֹא נְכוֹנִים, פַּעֲמַיִם.

הִיא יוֹדַעַת לִיצֹר עוֹלָמוֹת בְּמִלּוֹתֶיהָ וְהַחִבּוּק שֶׁלָּהּ מַרְפֵּא.

 

אֲנִי נוֹהֶגֶת בְּרֶכֶב

וְאַף מְשִׁיטָה מִפְרָשִׂית.

אֲנִי מְהַנְדֶּסֶת בְּכִירָה – יוֹדַעַת קוֹד, גְּבָרִים וְשִׁירָה.

לֹא הִתְחַתַּנְתִּי וְסָפֵק אִם אֵלֵד יְלָדִים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,