אֶת דְּמוּתֵךְ – רוֹעֶדֶת וּמְיַסֶּרֶת –
לֹא אֵדַע לִמְצֹא בְּעַרְפֶל.
"אֱלֹהִים" – שָׁגִיתִי לְתִפְאֶרֶת –
לֹא חָשַׁבְתִּי כְּלָל לְהִתְפַּלֵּל.
שֵׁם הָאֵל, כְּבַת כָּנָף רוֹעֶמֶת,
מֵחָזִי נִפְלַט מִבְּלִי לָשׁוּב.
אֶת עֵינַי כְּסוּת עֲרָפֶל אוֹטֶמֶת
וְנוֹתָר אַךְ רִיק בְּתוֹךְ הַכְּלוּב.
1912
תרגום מרוסית ריטה קוגן
כנגד שלוש בנות תדבר מסתי: המחברת, הגיבורה והקוראת. שלושתנו מהגרות בנות אותו דור, כאשר הגיבורה היא יורדת, הקוראת היא עולה ואילו המחברת שנולדה בניו־יורק,
בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה. מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל
זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם
דור התחייה הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,