בֵּעִיר הַכֻּרְסָאוֹת הַנְּטוּשׁוֹת

יָמִים תְּמִימִים הוֹלְכִים וּמִתְקַצְּרִים.

תּוּגָה שֶׁל דִּמְדּוּמִים וּבַקָּשׁוֹת

חוֹבֶקֶת אֶת הַיָּם בֵּין מִיצָרִים,

מִקַּו הָאֹפֶק וְעַד קַו קִמּוּר

שֶׁל מֹתֶן מִתְרַחֶצֶת עֲלוּמָה.

הִיא אַךְ צְלָלִית שְׁחוֹרָה – נְיָר גָּזוּר –

עַל רֶקַע בְּעִירָה אָפְקִית, דִּמּוּמָהּ.

עֵינַיִם יְרֻקּוֹת וַאֲדֻמּוֹת

מְמַצְמְצוֹת אֵלֵינוּ מִמַּחְשָׁךְ:

אוֹרוֹת נִוּוּט וּמִשְׁאָלוֹת פְּרוּמוֹת

עֲלֵי נָתִיב מֻפְלָא וּמְמֻשָּׁךְ.