שִׁירהֲגִירָה #5 [הגדרה עצמית]

– אַתְּ נִרְאֵית לֹא מַפָּה.

– אַתְּ נִרְאֵית לֹא מִשָּׁם.

– לָמָּה קַר לְךָ? אַתְּ רוּסִיָּה!

– לָמָּה חַם לָךְ? אַתְּ מִיִּשְׂרָאֵל!

– יוּ! אֵין לָךְ מִבְטָא.

– דַּוְקָא יֵשׁ לָךְ מִבְטָא.

– אַתְּ יְהוּדִיָּה? מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים?

– כַּמָּה זְמַן אֶת בָּאָרֶץ?

– עֶשְׂרִים שָׁנָה בָּאָרֶץ וְעוֹד לֹא הִתְרַגַּלְתְּ?

– מֵאֵיפֹה הִגַּעְתְּ?

– (אֲנִי מִתְכַּוֵּן – מִשָּׁם)

– (אֲנִי מִתְכַּוֵּן – מַפָּה)

– שְׂמֹאלָנִית? מוּזָר. אַתְּ רוּסִיָּה!

– יֵשׁ חָבֵר? אֵין? מוּזָר. אַתְּ רוּסִיָּה!

– לֹא תִּזְדַּיְּנִי אִתִּי? לֹא מַתְאִים. אַתְּ רוּסִיָּה.

– הִזְדַּיַּנְתְּ אִתּוֹ? כְּבָר? נוּ בֶּטַח, אַתְּ רוּסִיָּה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,