אפקט שטוקהולם #1

בַּסּוֹף מִישֶׁהוּ תָּמִיד עוֹלֶה עַל מָטוֹס.

עוֹמֵד בְּכָל הַתּוֹרִים.

מַנִּיחַ אֶת עַצְמוֹ, בַּזְּהִירוֹת, עַל הַמּוֹשָׁב הַמְּיֹעָד

(אוֹת לָטִינִית-סְפָרוֹת עַרְבִיּוֹת)

שׁוֹלֵף מֵהַתִּיק עָרַכְתָּ טִיסָה (סָפַר, סֻכָּרִיּוֹת מְצִיצָה מָרוּת, כָּרִית מתנפחת),

וְשׁוֹקֵעַ, חָסֵר תְּחוּשָׁה, בְּתוֹךְ הַגַּעְגּוּעַ הַמִּתְהַוֶּה.

בַּסּוֹף מִישֶׁהוּ תָּמִיד נִשְׁאַר עַל הָרְצִיף.

מְפַלֵּס אֶת דַּרְכּוֹ, חָסֵר תְּחוּשָׁה, בְּכָל הַפְּקָקִים.

מַנִּיחַ אֶת עַצְמוֹ, בַּזְּהִירוֹת, בְּכִסֵּא מִשְׂרָדִי,

(פֶּתֶק מְאֻלְתָּר עִם שָׂם וְסִמֵּן קְרִיאָה, פֶּן יִלָּקַח הַכִּסֵּא בְּשׁוֹגֵג לַחֲדַר יְשִׁיבוֹת),

וּמַשְׁקִיעַ אֶת עַצְמוֹ בָּעֲבוֹדָה.

הַגַּעְגּוּעַ – בָּלוֹן הליום צָהֹב – עוֹלָה לַתִּקְרָה

ומתנדנד יָמִינָה-שֶׁמֵּאֵלֶּה עַל פָּנַי מַשְּׁבֵי רוּחוֹת הַמַּזְגָן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר. עת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר. עֵת דְּיוֹ וּבֶכִי! תִּכְתֹּב עָלָיו בְּהִתְיַפְּחוּת, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם אֶל דֶּחִי וּשְׁחֹר־אָבִיב בְּהִתְלַקְּחוּת.   קַח כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל נִחָר –

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,