מסתבר, שהקטע הזה, של מושגים מעולם השייט, לא הומצא על ידי. לרמונטוב, מאחוריך! השיר המקורי נכתב ב-1832. סיימתי לתרגמו היום. יש כאלה, שעדיין נכספים לסער, כאילו לא עברו מאה שמונים ואחת שנה.
מִפְרָשׂ בּוֹדֵד מַכְסִיף לָרוּחַ
בֵּין תְּכֵלֶת-יָם לָעֲרָפֶל.
לְמָה נִכְסָף בְּיָם פָּתוּחַ
וּמָה נָטַשׁ בְּעִיר-נָמֵל?
רוּחוֹת שׁוֹרְקוֹת, מִשְׁבָּר מַכֶּהוּ,
נִכְפָּף תָּרְנוֹ, אַךְ הַמִּפְרָשׂ
לֹא אֶל הָאֹשֶׁר יְשַׁחֵר הוּא
וְלֹא מִפְּנֵי הָאֹשֶׁר נָס.
סִילוֹן-מִפְנֵה נִתָּז כְּתַעַר
אֶל מוּל פְּנֵי שֶׁמֶשׁ זְהֻבָּה,
אַךְ הוּא, מוֹרֵד, נִכְסָף לַסַּעַר,
כִּי רַק בַּסַּעַר יֵשׁ שַׁלְוָה.
1832
[תרגום מרוסית: ריטה קוגן]