פיודור טיוטצ'ב # עת פגישתיך

זו רומנסה רוסית עתיקת-יומין. השיר נכתב בידי משורר רוסי נפלא פיודור טיוטצ'ב ב-1870 והוא אחד השירים הכי "רוסיים" שיש. ברבות הימים המילים לבשו מנגינה [שם מחברה לעומת זאת אבד איי אז במאה 19].

המבצע כאן הוא כוכב בוהק-ורומנטי-להחריד בשמי רוסייה של היום – אולג פוגודין, ולו קול שעושה לי צמרצורות של חום-קור בעורף.

 

[תרגום מרוסית: ריטה קוגן]

 

 

עֵת פְּגַשְׁתִּיךְ, תְּחוּשׁוֹת עָבְרוּ

בְּלֵב יָעֵף נֵעוֹרוּ שׁוּב.

עִדָּן שֶׁל פָּז, כִּשְׁמוֹ, יָקָר הוּא,

בַּחֲמִימוּת מִלֵּא הַגּוּף.

 

כָּךְ רוּחַ קַיִץ מְסַחְרֶרֶת

נוֹשֶׁבֶת פֶּתַע לְעֵת סְתָו,

וּבְלִבֵּנוּ מְעוֹרֶרֶת

הָרֶגֶשׁ שֶׁמִּכְּבָר חָלַף.

 

וּבִי עוֹלָה אוֹתָהּ הָרוּחַ

שֶׁל מְלֵאוּת, וְאַבְרֵךְ

בְּלַהַט רַךְ, כִּמְעַט שָׁכוּחַ,

אֶת מְלוֹא הַיֹּפִי שֶׁל דְּמוּתֵךְ.

 

כְּמוֹ אַחֲרֵי פְּרֵדָה נִצַּחַת

מַבִּיט עָלַיִךְ וְהוֹזֶה,

וְקוֹל נִשְׁמַע, קוֹל תֹּם וְנַחַת.

כַּמָּה נִפְלָא הַקּוֹל הַזֶּה.

 

חַיּוּת-אֱמֶת מִפִּי דּוֹבֶרֶת

וְלֹא עוֹד זִכָּרוֹן נִשְׁכָּח,

כִּי אַתְּ קְסוּמָה וְנֶהֱדֶרֶת,

וְכִי אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,