פיודור טיוטצ'ב # עת פגישתיך

זו רומנסה רוסית עתיקת-יומין. השיר נכתב בידי משורר רוסי נפלא פיודור טיוטצ'ב ב-1870 והוא אחד השירים הכי "רוסיים" שיש. ברבות הימים המילים לבשו מנגינה [שם מחברה לעומת זאת אבד איי אז במאה 19].

המבצע כאן הוא כוכב בוהק-ורומנטי-להחריד בשמי רוסייה של היום – אולג פוגודין, ולו קול שעושה לי צמרצורות של חום-קור בעורף.

 

[תרגום מרוסית: ריטה קוגן]

 

 

עֵת פְּגַשְׁתִּיךְ, תְּחוּשׁוֹת עָבְרוּ

בְּלֵב יָעֵף נֵעוֹרוּ שׁוּב.

עִדָּן שֶׁל פָּז, כִּשְׁמוֹ, יָקָר הוּא,

בַּחֲמִימוּת מִלֵּא הַגּוּף.

 

כָּךְ רוּחַ קַיִץ מְסַחְרֶרֶת

נוֹשֶׁבֶת פֶּתַע לְעֵת סְתָו,

וּבְלִבֵּנוּ מְעוֹרֶרֶת

הָרֶגֶשׁ שֶׁמִּכְּבָר חָלַף.

 

וּבִי עוֹלָה אוֹתָהּ הָרוּחַ

שֶׁל מְלֵאוּת, וְאַבְרֵךְ

בְּלַהַט רַךְ, כִּמְעַט שָׁכוּחַ,

אֶת מְלוֹא הַיֹּפִי שֶׁל דְּמוּתֵךְ.

 

כְּמוֹ אַחֲרֵי פְּרֵדָה נִצַּחַת

מַבִּיט עָלַיִךְ וְהוֹזֶה,

וְקוֹל נִשְׁמַע, קוֹל תֹּם וְנַחַת.

כַּמָּה נִפְלָא הַקּוֹל הַזֶּה.

 

חַיּוּת-אֱמֶת מִפִּי דּוֹבֶרֶת

וְלֹא עוֹד זִכָּרוֹן נִשְׁכָּח,

כִּי אַתְּ קְסוּמָה וְנֶהֱדֶרֶת,

וְכִי אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

עוד פוסטים

ניקולאי גומיליוב | פועל

מוּל כִּבְשָׁן לוֹהֵט נִצָּב בְּלִי נוּעַ גֶּבֶר מְבֻגָּר, נְמוּךְ-קוֹמָה. מַבָּטוֹ נִבָּט שָׁלֵו, כְּנוּעַ מִשְּׁמוּרַת עֵינוֹ הָאֲדֻמָּה.   עֹל שֵׁנָה אֶת עֲמִיתָיו הִכְרִיעַ, רַק הוּא לְבַדּוֹ

יפה הוא הים | פול ורלן

יָפֶה הוּא הַיָּם מִכָּל בֵּית יִרְאָה, אוֹמֶנֶת עוֹלָם שִׁיר עֶרֶשׂ גּוֹאָה, הַיָּם לוֹ דָּרְשָׁה הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה!   לוֹ מְלוֹא דּוֹרוֹנוֹת, מַחְרִידִים וְרַכִּים. סְלִיחוֹתָיו מִתְנַגְּנוֹת. כְּעָסָיו

משאלה

הַיָּמִים הֵם יְמֵי סוֹף אוֹגוּסְט, הֶלֶם חֹם פָּשַׁט בַּגַּנִּים, וּפִתְאוֹם, כְּמוֹ בְּאֵיזֶה מִין פוֹקוּס, מַתְחִילִים לָמוּת רוֹדָנִים.   בְּאֵירוֹפָּה-אַסְיָה-אַפְרִיקָה הֵם לוֹקִים בְּמֵחוּשׁ מִסְתּוֹרִי, וּסְבִיבָם מַחְוִירִים