לֹא אֲחַשֵּׁב אֶת צעדיי בהליכה זו בהרי ירושלים.
אתן לרגל ימין לטפס במעלה ויאה דולורוזה,
(אך לא על מנת להרהר בגורל הַצָּלוּב,
אלא בשביל מאפה תפוחים של אימפריה-לשעבר),
בעוד רגלי השמאלית, עטויה גרב מופשלת
בצבעי סתיו רוסי, מדדה-מהדהדת,
כענבל-פעמונים בשר ודם,
בינות בצלי זהב וכיפות אבן סרוגות.