ארסני טרקובסקי | פגישות ראשונות

ארסני טרקובסקי | פגישות ראשונות 

 

כֹּל רֶגַע פְּגִישָׁתֵנוּ בְּנָקֵל

הָיָה לַחַג, לְהִתְגַּלּוּת הָאֵל.

רַק אָנוּ קַיָּמִים. אוֹתָךְ אֶזְכֹּר

קַלָּה וְאַמִּיצָה כְּכָנָף צִפּוֹר.

עַל גֶּרֶם מַדְרֵגוֹת, עוֹדֵךְ סְחַרְחֶרֶת,

דִּלַּגְתְּ עַל כֹּל שְׁנִיָּה, הוֹלַכְתְּ, מוּאֶרֶת,

בֵּסְּבַךְ לִילָךְ נוֹטֵף לֵאֶרֶץ הַבְּחִירָה

שֶׁלָּךְ, זוֹ שֶׁמֵּעֵבֶר לֵמַּרְאָה.

 

רֹב חֶסֶד בְּחֶלְקֵי נָפַל, עֵת לֵיל

אָבִיב, פָּעַרְתְּ דְּלָתוֹת מִזְבֵּחַ.

עֵירֹם קוֹרֵן עָלָה מִתּוֹךְ דֹּק צֵל

וּבִמְתִינוּת יָרַד אֵלַי, זוֹרֵחַ.

הֵקַצְתִּי בֵּמִּלִּים: "אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת

לִי". יָדַעְתִּי, יֵשׁ עַזּוּת

בְּזוֹ בְּרָכָה. אַתְּ יְשֵׁנָה, יוֹרֶשֶׁת.

לִילָךְ פָּשַׁט שָׂרִיג לָטַעַת כְּסוּת

סְגֻלָּה עַל עַפְעַפַּיִךְ, מֵעֵין רֶשֶׁת

נִימִים. הֵם נִצְבְּעוּ סָגֹל

וְנָמוּ בֵּשַּׁלְוָה חַמָּה, נוֹפֶשֶׁת.

 

בְּתוֹךְ מְכָל פַּעַם נָהָר גָּדוֹל,

הַר הֶעֱלָה עָשָׁן, יַמִּים קָרְצוּ מִכְּלִי:

כַּדּוּר שֶׁל בְּדֹלַח נָח בֵּכַּף יָדֵךְ,

וְאַתְּ יָשַׁנְתְּ עַל כֵּס מַלְכוּת. הִנֵּךְ

– אֵלִי, אֵלִי הַטּוֹב – הָיִית שֶׁלִּי.

 

עֵת הִתְעוֹרַרְתְּ שִׁנִּית לְלֹא הֶכֵּר

מִלּוֹת יוֹם־יוֹם שְׁכִיחוֹת, וְהַגָּרוֹן

נִשְׁטַף מִלָּה, נִמְלָא מַבָּע, דִּבֵּר.

"הִנֵּךְ" קִבֵּל פֵּרוּשׁ חָדָשׁ, אַחֵר – 

הוּא "מֶלֶךְ", הוּא "חוּשִׁים", הוּא "שִׁכָּרוֹן".

 

וְכָל דָּבָר לָבַשׁ צוּרָה שׁוֹנָה:

אַף חֲפָצִים פְּשׁוּטִים – גִּיגִית, מַשְׁפֵּךְ,

(עֵת מַיִם מְרֻבִּים בֵּרֹב תְּבוּנָה

עָמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר – מִשְׁמָר גּוּפֵךְ).

 

וְכָךְ נִשֵּׂאנוּ בְּלִי לָדַעַת אֵיךְ.

עִיר תַּעְתּוּעַ פֶּתַע הִתְהַוְּתָה

וְנִפְתְּחָה אֵלֵינוּ, בִּשְׁבִילֵךְ.

וְנַעְנַע רֵיחָנִית לִטְּפָה רַגְלַיִם,

וְצִפּוֹרִים הִפְלִיאוּ שִׁיר כִּפְלַיִם,

בֵּינוֹת זְרָמִים הִכְסִיף-רִצֵּד זְנַב דָּג,

שָׁמַיִם נִפְרְשׂוּ אֶל מוּל עֵינֵינוּ…

עֵת הַגּוֹרָל פָּסַע מֵאֲחוֹרֵינוּ,

כְּמוֹ מְטֹרָף, עִם תַּעַר חַד בַּיָּד.

 

1962