הפורענות שוכנת מִקָּרוֹב

הפורענות שוכנת מִקָּרוֹב:

נֶחְבֵּאת בנקישה לילית בדלת;

בתוך ניידת ממתינה, לועסת,

על צומת יחפנית בדרום העיר,

[נדמה, ב-המסגר פינת הגדוד,

כן, מה שמו? העברי.]; צוללת

יחד עם מפתח קט

ומצטלצלת על גבי סורג

ביוב. הוא נעלם. היא באה.

הפורענות אורבת מִקָּרוֹב:

פולשת דרך דלת שנפתחת,

בבהלה מכנית ומוכנית;

פורצת עם אַלָּה מתוך ניידת,

פוקדת עליכם להזדהות

בקול, שהוא מתכת וקליע;

ומבטלת הבטחה לצוהר,

שמנעולו נשמע בדייקנות

אך לאותו מפתח, שצלל

אל סורגי ביוב. הכאוס,

שוכן קרוב ומתקרב לאט.

[נכתב בעקבות המאורעות האחרונים בקפה אלבי ועוד כל מיני ענייני דיומא אישיים]