שיר זעם # אחד עשר שבועות אחרי # שירים ליהורם

אַתָּה – נְבֵלָה אֲפוּפַת צַחֲנַת צְבִיעוֹת!

מְפַזֵּר סִימָנִים שֶׁל חִבָּה

לַתְּמוּנוֹת שֶׁל רַכִּים נוֹלָדִים,
רוֹשֵׁם "מַזָּל טוֹב" מְרֻבֶּה תָּוִים
שֶׁל חִיּוּךְ,
(עַל מִשְׁקָל "תָּוִים שֶׁל זִיּוּף",
כִּי הֲרֵי כֹּל רַעְיוֹן שֶׁל הֲקָמַת מִשְׁפָּחָה וּבִצּוּעוֹ
זָר לְךָ לְהַחְרִיד,
וְגַם זֹאת – בַּחֲשַׁאי, "שֶׁלֹּא יִוָּדַע לֵאִישׁ").
בְּדוֹמֶה לְאַיֵּךְ שֶׁאַתָּה מַגְדִּיר אֶת עַצְמְךָ כִּ-יהוּדִי דָּתִי,
אַךְ לֹא טוֹרֵחַ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין זֶה עָשׂוֹר,
וְלֹא אוֹהֵב (לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ),
וְלֹא מְקַדֵּשׁ נָשִׁים שֶׁעִמָּן אַתָּה שׁוֹכֵב בְּמִרְמָה
נְטוּלַת כִּפָּה וְטַבַּעַת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,