טל וחומצה

הִיא נִצֶּבֶת שְׁדוּפָה וְנוֹטֶרֶת,

פֶּה חָשׁוּק צָבוּעַ אָדֹם,

וְעֵינֶיהָ, עֵינֵי מְשׁוֹרֶרֶת,

מְנַבְּאוֹת אֶת בּוֹא הַגַּרְדּוֹם.

אֲרֻבּוֹת עֲשֵׁנוֹת גַּבּוֹתֶיהָ,

שְׂעָרָהּ – אֲדָמָה חֲרוּכָה.

נִדְכָּאִים בֵּין חֲצָאִיּוֹתֶיהָ

מְבַקְּשִׁים אֶת בִּטְנָהּ הָרַכָּה.

הִיא תָּנִיק אוֹתָם; מִי לָשֹׂבַע,

מִי לַצֶּנַע, וּמִי לַמַּצָּע.

עֲנָנָהּ הַכָּפוּל, מִגְּבוֹהַּ,

יַמְטִיר מַטָּה טַל וְחֻמְצָה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,