תִּקּוּן רָחֵל

הִתְהַלַּכְתְּ, מְעֻנָּה, בֵּין יַמָּה לָעִיר,

רֵאוֹתַיִךְ יְגֵעוֹת, שִׁירָתֵךְ מוּצֶלֶת.

אֶת יָפְיֵךְ הִלְּלוּ וְקִלְּסוּ תָּדִיר

עֵת בִּקַּשְׁתְּ אָהוּב, רְפוּאָה וְיֶלֶד.

 

דָּם שָׁחֹר – אָדֹם

מִמְחָטָה מַכְתִּים,

בַּקִּבּוּץ-גַּרְדּוֹם

לֹא צְרִיכִים מֵתִים.

 

אֵין רוֹמַנְטִיּוּת בַּגְּוִיעָה אִטִּית.

אֲחַיֶּה אוֹתָךְ, לָךְ אֶלְחַשׁ " תּוֹרֵךְ ".

הֲיִי פִּיּוּטִית אַךְ מְצִיאוּתִית,

וְקִרְאִי לוֹ אוּרִי, לְיַלְדֵּךְ – בְּכוֹרֵךְ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

עוד פוסטים

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,

אָמוֹר עַל הָאָרֶץ | פול ורלן

אָמוֹר עַל הָאָרֶץ | פול ורלן   רוּחוֹת הַלַּיִל זָרְקוּ לָאָרֶץ אֶת אָמוֹר, שֶׁבְּפִנַּת הַגַּן הָעֲלוּמָה עוֹפֵף, שׁוֹחֵק, וְאֶת קַשְׁתּוֹ בִּמְשׁוּבָה כּוֹפֵף, וְנוֹכַח הַמַּרְאֶה הִרְהוּר