אני מחליקה מתוך יַלְדוּת

(1)

אני מחליקה מתוך יַלְדוּת.

העולם שלי – עולמם של מבוגרים.

הימצאותי בו מתמיהה אותי לעתים.

אז אני מחפשת נתיב חזרה לילדות

בין מאות השבילים הסבוכים

שלצידי עֵינַי.

 

 

(2)

 

מַרְאֶה חטוף של פיִגוּרִינה יפנית,

ואני לבד בשדה שלג.

אני ילדה, בת שמונה.

רַגְלַי, חבושות מגפי חורף מלֶבֶד עבה ומגושם ומוגנות בערדלי גומי,

טובעות בשלג, עד הבִּרְכַּיִם.

אני שׁוֹלָה רגל אחר רגל,

מהדקת תַּחְתַּי את הרוך הפריך, הלבן.

עַרְדָּלַי משמיעים מעין קולות לעיסה פריכים, טעימים –

טאק, טאק, טאק – של השלג המתהדק.

אני מתנשפת וסמוקה מהמאמץ.

אפי מתחיל לנזול. אני סופגת את הלחות בכְּסָיַת צמר, שרטיבותה החמימה הופכת בִּן רֶגַע לקַשְׁיוּת קרחית.

אני צועדת על פני שדה לבן, בו אין איש מלבדי. כך נראה אינסוף, כי אני קטנה, קצרת רואי ושדה הרְאִיָּה הולך ומתערפל אף יותר בשל הפתיתים הגדולים שהחלו לפול בדממה מן העננה הלבנה אל הארץ.

אחרי צעדים ספורים אני מועדת ונופלת לְאָחוֹר. זו נפילה שמחה. אין בה מאמץ. אני מונחת על השלג החדש, שרכותו נעימה כפליים, נותנת לפתיתים להילכד בריסים, לְהִמֵּס על הלחיים.

(3)

 

אני יכולה לִדְלוֹת את כל זִכְרוֹנוֹתַי.

אשלח אצבעות כמהות

לתוך תיבת דואר נעולה של מוחי

דרך חרך מכתבים צר.

אמתח יד חוקרת

אל המדף הכי גבוה בארון ההדחקות,

ואמשוך משם דוב ורוד מרופט.

אוזנו השמוטה תילכד

בין אגודלי לאֶצְבַּעי הַמּוֹרָה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

עוד פוסטים

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,

אָמוֹר עַל הָאָרֶץ | פול ורלן

אָמוֹר עַל הָאָרֶץ | פול ורלן   רוּחוֹת הַלַּיִל זָרְקוּ לָאָרֶץ אֶת אָמוֹר, שֶׁבְּפִנַּת הַגַּן הָעֲלוּמָה עוֹפֵף, שׁוֹחֵק, וְאֶת קַשְׁתּוֹ בִּמְשׁוּבָה כּוֹפֵף, וְנוֹכַח הַמַּרְאֶה הִרְהוּר