סוּפוֹת הִלְבִּינוּ פְּנֵי תֵּבֵל –
אַדְמַת הֶפְקֵר.
הַנֵּר בָּעַר בְּבַיִת אָפֵל,
בָּעַר הַנֵּר.
כְּמוֹ בְּלֵיל קַיִץ עָט הָעָשׁ
לָאוֹר, מֻלְהָב,
כָּךְ שֶׁלֶג בִּפְתִיתָיו נָקַשׁ
עַל הָאֶשְׁנָב.
הַכְּפוֹר הָעַז עַל פְּנֵי זְכוּכִית
תְּוָאִים אִיֵּר.
הַנֵּר בַּעֲלָטָה הִבְהִיק,
בָּעַר הַנֵּר.
עַל הַתִּקְרָה צְלָלִים יָצְאוּ
בִּמְחוֹלוֹת.
גֵּו וְיָדַיִם הִצְטַלְּבוּ,
וְגוֹרָלוֹת.
מִנְעָל עַל מִרְצָפוֹת הִכָּה
עֵת נְפִילָה,
וְדֶמַע שַׁעֲוָה נִקְוָה
אֶל גֵּיא שִׂמְלָה.
סוּפָה הִלְבִּינָה פְּנֵי תֵּבֵל
לְלֹא הֶכֵּר.
הַנֵּר בָּעַר בְּבַיִת אָפֵל,
בָּעַר הַנֵּר.
מַשַּׁב פְּרָצִים בַּנֵּר גָּעַר,
אַךְ הוּא לַהַב,
וְזוּג כַּנְפֵי שָׂרַף פַּעַר,
וְהוּא דְּמוּי צְלָב.
הָיָה זֶה פֶבְּרוּאָר מֻשְׁלָג,
סוֹעֶה, סוֹעֵר.
אַךְ לְעֵת לַיִל, חֹל וְחַג,
בָּעַר הַנֵּר.
1946
מתוך "דוקטור ז'יוואגו", תרגום ריטה קוגן