ליל חורף \ בוריס פסטרנק

סוּפוֹת הִלְבִּינוּ פְּנֵי תֵּבֵל –

אַדְמַת הֶפְקֵר.

הַנֵּר בָּעַר בְּבַיִת אָפֵל,

בָּעַר הַנֵּר.

כְּמוֹ בְּלֵיל קַיִץ עָט הָעָשׁ

לָאוֹר, מֻלְהָב,

כָּךְ שֶׁלֶג בִּפְתִיתָיו נָקַשׁ

עַל הָאֶשְׁנָב.

הַכְּפוֹר הָעַז עַל פְּנֵי זְכוּכִית

תְּוָאִים אִיֵּר.

הַנֵּר בַּעֲלָטָה הִבְהִיק,

בָּעַר הַנֵּר.

עַל הַתִּקְרָה צְלָלִים יָצְאוּ

בִּמְחוֹלוֹת.

גֵּו וְיָדַיִם הִצְטַלְּבוּ,

וְגוֹרָלוֹת.

מִנְעָל עַל מִרְצָפוֹת הִכָּה

עֵת נְפִילָה,

וְדֶמַע שַׁעֲוָה נִקְוָה

אֶל גֵּיא שִׂמְלָה.

סוּפָה הִלְבִּינָה פְּנֵי תֵּבֵל

לְלֹא הֶכֵּר.

הַנֵּר בָּעַר בְּבַיִת אָפֵל,

בָּעַר הַנֵּר.

מַשַּׁב פְּרָצִים בַּנֵּר גָּעַר,

אַךְ הוּא לַהַב,

וְזוּג כַּנְפֵי שָׂרַף פַּעַר,

וְהוּא דְּמוּי צְלָב.

הָיָה זֶה פֶבְּרוּאָר מֻשְׁלָג,

סוֹעֶה, סוֹעֵר.

אַךְ לְעֵת לַיִל, חֹל וְחַג,

בָּעַר הַנֵּר.

 

 

1946

מתוך "דוקטור ז'יוואגו", תרגום ריטה קוגן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

עוד פוסטים

ניקולאי גומיליוב | פועל

מוּל כִּבְשָׁן לוֹהֵט נִצָּב בְּלִי נוּעַ גֶּבֶר מְבֻגָּר, נְמוּךְ-קוֹמָה. מַבָּטוֹ נִבָּט שָׁלֵו, כְּנוּעַ מִשְּׁמוּרַת עֵינוֹ הָאֲדֻמָּה.   עֹל שֵׁנָה אֶת עֲמִיתָיו הִכְרִיעַ, רַק הוּא לְבַדּוֹ

יפה הוא הים | פול ורלן

יָפֶה הוּא הַיָּם מִכָּל בֵּית יִרְאָה, אוֹמֶנֶת עוֹלָם שִׁיר עֶרֶשׂ גּוֹאָה, הַיָּם לוֹ דָּרְשָׁה הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה!   לוֹ מְלוֹא דּוֹרוֹנוֹת, מַחְרִידִים וְרַכִּים. סְלִיחוֹתָיו מִתְנַגְּנוֹת. כְּעָסָיו

משאלה

הַיָּמִים הֵם יְמֵי סוֹף אוֹגוּסְט, הֶלֶם חֹם פָּשַׁט בַּגַּנִּים, וּפִתְאוֹם, כְּמוֹ בְּאֵיזֶה מִין פוֹקוּס, מַתְחִילִים לָמוּת רוֹדָנִים.   בְּאֵירוֹפָּה-אַסְיָה-אַפְרִיקָה הֵם לוֹקִים בְּמֵחוּשׁ מִסְתּוֹרִי, וּסְבִיבָם מַחְוִירִים