ליל חורף \ בוריס פסטרנק

סוּפוֹת הִלְבִּינוּ פְּנֵי תֵּבֵל –

אַדְמַת הֶפְקֵר.

הַנֵּר בָּעַר בְּבַיִת אָפֵל,

בָּעַר הַנֵּר.

כְּמוֹ בְּלֵיל קַיִץ עָט הָעָשׁ

לָאוֹר, מֻלְהָב,

כָּךְ שֶׁלֶג בִּפְתִיתָיו נָקַשׁ

עַל הָאֶשְׁנָב.

הַכְּפוֹר הָעַז עַל פְּנֵי זְכוּכִית

תְּוָאִים אִיֵּר.

הַנֵּר בַּעֲלָטָה הִבְהִיק,

בָּעַר הַנֵּר.

עַל הַתִּקְרָה צְלָלִים יָצְאוּ

בִּמְחוֹלוֹת.

גֵּו וְיָדַיִם הִצְטַלְּבוּ,

וְגוֹרָלוֹת.

מִנְעָל עַל מִרְצָפוֹת הִכָּה

עֵת נְפִילָה,

וְדֶמַע שַׁעֲוָה נִקְוָה

אֶל גֵּיא שִׂמְלָה.

סוּפָה הִלְבִּינָה פְּנֵי תֵּבֵל

לְלֹא הֶכֵּר.

הַנֵּר בָּעַר בְּבַיִת אָפֵל,

בָּעַר הַנֵּר.

מַשַּׁב פְּרָצִים בַּנֵּר גָּעַר,

אַךְ הוּא לַהַב,

וְזוּג כַּנְפֵי שָׂרַף פַּעַר,

וְהוּא דְּמוּי צְלָב.

הָיָה זֶה פֶבְּרוּאָר מֻשְׁלָג,

סוֹעֶה, סוֹעֵר.

אַךְ לְעֵת לַיִל, חֹל וְחַג,

בָּעַר הַנֵּר.

 

 

1946

מתוך "דוקטור ז'יוואגו", תרגום ריטה קוגן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,