סקיצת שכונה צפון-מזרח תל אביבית (מחווה ליבגני אונייגין)

 

 

שֶׁכֻּנָּה בְּצֵל הַמִּגְדָּלִים,

יְרַקְרַקָּה וּמְמֹרֶקֶת,

שְׁכֵנָה קְשִׁישָׁה וּמְהֻדֶּקֶת –

פָּנִים קְמֵלִים וּנְעוּלִים,

לִי מְסַנֶּנֶת, "בֹּקֶר טוֹב."

אַךְ מָה כְּבָר טוֹב בְּזֶה הַבֹּקֶר?!

אַף הַקָּפֶה עוֹלֶה בְּיֹקֶר,

וּכְבָר הִיא מַעֲלָה בָּאוֹב

יְמֵי פְּאֵר; הַזְּמַן – עָבַר הוּא

כְּשֶׁעוֹד הַכֹּל הָיָה נָגִישׁ,

כַּאֲשֶׁר עוֹד אָחֲזָה בָּאִישׁ,

וְהֵם בָּרִיב-בַּנַּחַת גָּרוּ

בְּלֹא מִגְדָּל מֵעַל הָרֹאשׁ.

טוֹב, הוּא יָדַע מָתַי לִפְרֹשׁ!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

מחר, עם שחר | ויקטור הוגו

מחר, עם שחר | ויקטור הוגו (מצרפתית ריטה קוגן, תרגומים מן המקלט)   מָחָר, עִם שַׁחַר, בַּעֲלוֹת אוֹרוֹת חִוְּרִים, אֵצֵא לַדֶּרֶךְ כִּי אֵדַע – אַתְּ

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמִּגְדָּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם