קברט # פרד אב
הייתה לי חברה. קראו לה אלסי. איתה חלקתי מאורה בצ'לסי. היא לא הייתה שושן צחור בלי דופי, את שירותיה היא השכירה יופי. ביום בו מתה השכנה הלעיזה: "קץ לפרוצה שבשתייה הפריזה." אך לכשראיתיה בשוכבה, גיליתי אושר בצורת גופה. את אלסי בליבי אשא לעד, אזכור את שדיברה כל רגע קט: "מה טוב לשבת לבד […]