אתה מלאך בשמי ירושלים,
ירוק מבט ומסותת שפה,
ולשונך – זו התברכה כפליים
בחידודיה ומילות קטיפה.
נשים וטף לוכדים את חיוכיך,
אותם אתה בוזק בלא משים.
וכשאשאל בקול דממה "איכה?",
לי תענה ברחש קולמוסים.
אתה מלאך בשמי ירושלים,
ירוק מבט ומסותת שפה,
ולשונך – זו התברכה כפליים
בחידודיה ומילות קטיפה.
נשים וטף לוכדים את חיוכיך,
אותם אתה בוזק בלא משים.
וכשאשאל בקול דממה "איכה?",
לי תענה ברחש קולמוסים.
מחר, עם שחר | ויקטור הוגו (מצרפתית ריטה קוגן, תרגומים מן המקלט) מָחָר, עִם שַׁחַר, בַּעֲלוֹת אוֹרוֹת חִוְּרִים, אֵצֵא לַדֶּרֶךְ כִּי אֵדַע – אַתְּ
כנגד שלוש בנות תדבר מסתי: המחברת, הגיבורה והקוראת. שלושתנו מהגרות בנות אותו דור, כאשר הגיבורה היא יורדת, הקוראת היא עולה ואילו המחברת שנולדה בניו־יורק,
בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה. מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל
זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמִּגְדָּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם