אֵרִינִיות
טוּק-טוּק, טוּק-טוּק, טוּק-טוּק… אין זה לבי הולם. זו ערגתי פועמת, כי לאֵרִינִיות אין לא טחול, ולא כליות. לא לב! אלא כנפיים, גדושות נוצות של שחוֹר. במעופן זורעות אימה, תשוקה וכאוס. שוחטות ללב אנוש, ובדמו מרוות את צמאונן. נקם הוא אך תירוץ חיוור. אנטרופיה היא צדק! אותה הן מבשרות עם רדת חשכה.