זיכרון מדרכות רטובות # שירים ליהורם
לא אגלה לעולם איך התנשקתי איתך על פרישמן פינת בן יהודה ביום של גשם ראשון. איך חתיכות לבי שטו על פני שלוליות רדודות, שמנוניות. הן אֳנִיּוֹת נייר, מקופלות מרושל. הן קוביות מעץ, חלולות, צבעוניות. איך פתאום הרחוב הסתחרר כנגד עיניי – כמו מטרית פסים עם ידית אדומה. איך מסרתי פרוטה לנהג המונית, ואיתה, בטעות – זיכרון מדרכות […]
המשורר # אלכסנדר פושקין
אם לא נדרש המשורר לזבוח קודש לאלים, שקוע הוא, אדיש, עיוור בענייני-דיומא דלים. שותק לו נבל הפלאות, ונשמתו קרירה ונמה. ובין בריות כה עלובות הוא מתהלך עלוב פי כמה. אך כשמילה שמימית אחת תרטיט לפתע שמיעתו, אז מתעוררת נשמתו. כך עיט נעור – ברגע קט. מיד נתקף הוא שממון בעת בילוי, בידור, פורקן. בפני […]