רקוויאם, מבוא | אנה אחמטובה

הֵן נוֹתָר חִיּוּכוֹ שֶׁל עוֹד שֶׁלֶד כִּי מָצָא מְנוּחָה, לֹא מֵצַר. לֶנִינְגְּרָד נִתְלְתָה כְּנִשְׁקֶלֶת לְצִדָּם שֶׁל בָּתֵּי מַעֲצָר. כְּשֶׁאִבְּדוּ שְׁפִיּוּתָם מֵרֹב סֵבֶל, נוֹעַ-נָעוּ גְּדוּדֵי אֲסִירִים, וְשִׁירָה מְקֻטַּעַת שֶׁל אֵבֶל דִּמְּמוּ צוֹפְרֵי קְטָרִים, כּוֹכָבִים גָּסְסוּ מֵעָלֵינוּ וּמוֹלֶדֶת רוּסִית נִרְמְסָה בְּמַגָּף מְגֹאַל בְּדָמֵנוּ, בְּגַלְגַּל שֶׁל רַכֶּבֶת מַסָּע.     1935   מרוסית ריטה קוגן   * לנינגרד – […]