שירהּ האחרון של גְרטכֵן [מחווה לפאוּסט של גתה]

הבשורה של Fra Angelico, מוזיאון הפראדו, מדריד

 

 

 

הוּא הִתְגַּנֵּב אֵלַי לַלֵּב

כָּל כָּךְ מַהֵר וְכֹה הֵיטֵב,

כִּי לֹא הֵבַנְתִּי מָה קָרָה,

וּמַהוּ גֹּדֶל הַבְּשׂוֹרָה.

וּכְמוֹ יוֹנָה אֶת אֵם קְדֻשָּׁה

אוֹתִי אָהַב הוּא בְּלִי בּוּשָׁה,

גּוּפוֹ הָלַם, גּוּפִי הִמְהֵם,

אֲבָל לִבּוֹ נוֹתַר דּוֹמֵם.

כְּמוֹ גֶּשֶׁם שֶׁל זָהָב שְׁמֵימִי

נִתַּז וּבָא אֶל רַחֲמַי,

וְלִי נִשֵּׁק מִתּוֹךְ חֲלוֹם,

עַד שֶׁשָּׁכַחְתִּי אֵיךְ לִנְשֹׁם.

אַךְ לִפְנוֹת בֹּקֶר הוּא הָלַךְ.

וְלִי כּוֹאֵב, כּוֹאֵב כָּל כָּךְ.

גּוּפִי הֻשְׁחַת, רוּחִי נִגְזָל

וּבְתוֹכִי נִשְׁתַּל גּוֹזָל,

צִפּוֹר קְטַנָּה שֶׁל זִכָּרוֹן

מִלֵּיל עִנּוּג וַאֲבַדּוֹן.

עַל אַף שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אִתִּי,

אוֹתוֹ אִזְכּוּר עַד יוֹם מוֹתִי.

עַד יוֹם מוֹתִי, קָרֵב וּבָא,

כָּל יוֹם הוּא חַג שֶׁל אַהֲבָה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

עוד פוסטים

ניקולאי גומיליוב | פועל

מוּל כִּבְשָׁן לוֹהֵט נִצָּב בְּלִי נוּעַ גֶּבֶר מְבֻגָּר, נְמוּךְ-קוֹמָה. מַבָּטוֹ נִבָּט שָׁלֵו, כְּנוּעַ מִשְּׁמוּרַת עֵינוֹ הָאֲדֻמָּה.   עֹל שֵׁנָה אֶת עֲמִיתָיו הִכְרִיעַ, רַק הוּא לְבַדּוֹ

יפה הוא הים | פול ורלן

יָפֶה הוּא הַיָּם מִכָּל בֵּית יִרְאָה, אוֹמֶנֶת עוֹלָם שִׁיר עֶרֶשׂ גּוֹאָה, הַיָּם לוֹ דָּרְשָׁה הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה!   לוֹ מְלוֹא דּוֹרוֹנוֹת, מַחְרִידִים וְרַכִּים. סְלִיחוֹתָיו מִתְנַגְּנוֹת. כְּעָסָיו

משאלה

הַיָּמִים הֵם יְמֵי סוֹף אוֹגוּסְט, הֶלֶם חֹם פָּשַׁט בַּגַּנִּים, וּפִתְאוֹם, כְּמוֹ בְּאֵיזֶה מִין פוֹקוּס, מַתְחִילִים לָמוּת רוֹדָנִים.   בְּאֵירוֹפָּה-אַסְיָה-אַפְרִיקָה הֵם לוֹקִים בְּמֵחוּשׁ מִסְתּוֹרִי, וּסְבִיבָם מַחְוִירִים