שיר הפגישה האחרונה # אנה אחמטובה

לְבָבִי בִּי קָפָא חֲסַר יֶשַׁע,

אַךְ נִשְּׂאוּ צְעָדַי לְלֹא עֹל.

יַד יָמִין נֶעֶטְפָה לְלֹא פֵּשֶׁר

בִּכְסָיָה הֲפוּכָה שֶׁל יַד שְׂמֹאל.

 

וּבָדִיתִי לִי עוֹד וָעוֹד גֶּרֶם

מַדְרֵגוֹת – הֵן שָׁלוֹשׁ, יָלַדְתִּי.

אֲדָרִים רָחֲשׁוּ סְתָו וְחֵרֶם

וּבִקַּשְׁתָּ: "תַּמּוּתִי אִתִּי.

 

גּוֹרָלִי בִּי שִׁיטָה וְנֻצַּחְתִּי.

גּוֹרָל מַר שֶׁל יֵאוּשׁ וּבָכָא."

"אֲהוּבִי, אֲהוּבִי" הִזְדַּעַקְתִּי,

"רַק תַּרְשֶׁה לִי לָמוּת לְצִדְּךָ."

 

זֶהוּ שִׁיר הַפְּגִישָׁה הַחוֹתֶמֶת.

מוּל עֵינַי בַּיִת אָפֵל לְלֹא אִישׁ.

לְצִדָּהּ שֶׁל מִטָּה מְיֻתֶּמֶת

נֵר דּוֹלֵק, כֹּה צָהֹב וְאָדִישׁ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,