תודעה צרובה

אתמול בחלומי התפוצץ עוד אוטובוס הכל נחרך סביב נכרך סביב וזכוכיות מרוסקות פיסות-פיסות מילאו את פי על המושב המפוחם ישבתי מולי ילדי בית ספר שהיו בדרכם הביתה ולא יכולתי להזעיק, לזעוק כי פי נמלא זכוכית לזכרם