עַל לֵבוֹנְטִין (לִקְרַאת הָעֲלִיָּה)
בֵּית הַקָּפֶה נִכְבָּשׁ בָּעֲלָטָה,
אֶדִית פִּיאָף בְּרֵישׁ גֵּרוּיָהּ רוֹעֶשֶׁת.
מֶלְצַר שָׁדוּף, כָּפוּף כְּוַו תְּלִיָּה
מַתְקִין בְּחֹסֶר חֵשֶׁק חֲלִיטָה:
גְּזִיר לִימוֹנִית וְנַעְנַע מְיֻבֶּשֶׁת.
אֲנִי שׁוֹתָה מִכּוֹס זְכוּכִית קְטַנָּה,
קוֹמֶצֶת פֶּה וּמְאַמֶּצֶת עַיִן,
שְׁבוּיָה בְּקֶצֶב־רֵישׁ – זָרָה, צְרוּדָה.
נוֹתְרוּ עוּגוֹת בְּחוּשׁוֹת, מְלֵאוֹת טִינָה,
(אִישׁ לֹא בִּקֵּשׁ לִטְעֹם מֵהֶן עֲדַיִן)
וּנְשִׁיקָה – פְּרִיכָה וְגַלְמוּדָה.