בתה וגריגה

עַל לֵבוֹנְטִין (לִקְרַאת הָעֲלִיָּה)

בֵּית הַקָּפֶה נִכְבָּשׁ בָּעֲלָטָה,

אֶדִית פִּיאָף בְּרֵישׁ גֵּרוּיָהּ רוֹעֶשֶׁת.

מֶלְצַר שָׁדוּף, כָּפוּף כְּוַו תְּלִיָּה

מַתְקִין בְּחֹסֶר חֵשֶׁק חֲלִיטָה:

גְּזִיר לִימוֹנִית וְנַעְנַע מְיֻבֶּשֶׁת.

 

אֲנִי שׁוֹתָה מִכּוֹס זְכוּכִית קְטַנָּה,

קוֹמֶצֶת פֶּה וּמְאַמֶּצֶת עַיִן,

שְׁבוּיָה בְּקֶצֶב־רֵישׁ – זָרָה, צְרוּדָה.

נוֹתְרוּ עוּגוֹת בְּחוּשׁוֹת, מְלֵאוֹת טִינָה,

(אִישׁ לֹא בִּקֵּשׁ לִטְעֹם מֵהֶן עֲדַיִן)

וּנְשִׁיקָה – פְּרִיכָה וְגַלְמוּדָה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,