קטע לירי # ולדימיר ויסוצקי

כָּאן אַשּׁוּחַ סוֹמֵר בְּרוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת.

כָּאן צִיּוּץ צִפּוֹרִים מְהַדְהֵד.

שְׁבוּיָה אַתְּ בְּיַעַר מְכֻשָּׁף וְעָבוֹת

שֶׁמִּמֶּנּוּ אֵין דֶּרֶךְ לָצֵאת.

 

כָּאן פְּרִיחַת דֻּבְדְּבָן תִּתְנַפְנֵף בְּגָאוֹן

וְלִילָךְ יַמְטִיר שֶׁצֶף מִמַּעַל,

אַךְ אוֹתָךְ אֶאֱסֹף וְאֶקַּח לָאַרְמוֹן,

שָׁם חָלִיל מְנַגֵּן יוֹם וְלַיִל.

 

מְכַשֵּׁף מְרֻשָּׁע מִזֶּה אֶלֶף שָׁנָה

אֶת יָפְיֵךְ מִפָּנַי מַסְתִּיר,

וְהַיַּעַר הַזֶּה בַּעֲנִיַּיִךְ הִשְׁתַּוָּה

לַמָּקוֹם נֶהֱדָר וּמַסְעִיר.

 

אַךְ כְּשֶׁטַּל יִסָּפֵג בְּעַלְוַת-עַד קְרִירָה

וִירֵחַ יָרִיב עִם עָנָן,

אֶל לִבִּי אֲאַמְּצֵךְ וְאֶשָּׂא לְטִירָה,

לְאַרְמוֹן עִם מִרְפֶּסֶת לְיָם.

 

לֹא יוֹדֵעַ מָתַי וּבְאֵיזוֹ שָׁעָה

אַתְּ בְּשֶׁקֶט אֵלַי תַּעֲלִי,

וְאוֹתָךְ עַל יָדַי גַּם לָנֶצַח אֶשָּׂא

לַמָּקוֹם, שָׁם תִּהְיִי רַק שֶׁלִּי.

 

גַּם לַחְטֹף אוֹתָךְ לֹא אֲהַסֵּס, אִם תַּרְשִׁי,

כִּי אָזַל כָּל כּוֹחִי וְאָפַס,

וְלָאֹהֶל שֶׁלִּי, אֲהוּבָה, תִּפְרְשִׁי.

הָאַרְמוֹן בֵּינְתַיִם נִתְפַּס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,