קטע לירי # ולדימיר ויסוצקי
כָּאן אַשּׁוּחַ סוֹמֵר בְּרוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת. כָּאן צִיּוּץ צִפּוֹרִים מְהַדְהֵד. שְׁבוּיָה אַתְּ בְּיַעַר מְכֻשָּׁף וְעָבוֹת שֶׁמִּמֶּנּוּ אֵין דֶּרֶךְ לָצֵאת. כָּאן פְּרִיחַת דֻּבְדְּבָן תִּתְנַפְנֵף בְּגָאוֹן וְלִילָךְ יַמְטִיר שֶׁצֶף מִמַּעַל, אַךְ אוֹתָךְ אֶאֱסֹף וְאֶקַּח לָאַרְמוֹן, שָׁם חָלִיל מְנַגֵּן יוֹם וְלַיִל. מְכַשֵּׁף מְרֻשָּׁע מִזֶּה אֶלֶף שָׁנָה אֶת יָפְיֵךְ מִפָּנַי מַסְתִּיר, וְהַיַּעַר הַזֶּה בַּעֲנִיַּיִךְ הִשְׁתַּוָּה לַמָּקוֹם נֶהֱדָר וּמַסְעִיר. […]