לָמַדְתִּי לִחְיוֹת פָּשׁוּט וְקַל,
לָשֵׂאת תְּפִלָּה לָאֵל וְלָרָקִיעַ,
וּלְשׁוֹטֵט שָׁעוֹת לְלֹא עָמָל,
וַחֲרָדָה עוֹדֶפֶת לְהַכְנִיעַ.
כְּשֶׁעֵשֶׂב בַּר רוֹחֵשׁ בַּגֵּאָיוֹת,
אָדֹם-צָהֹב נִתְלֶה אֶשְׁכּוֹל פְּרִי יַעַר,
אֶכְתֹּב שִׁירָה שְׂמֵחָה עַל תְּהִיּוֹת
וְעַל קִיּוּם נָטוּל כְּאֵב וְצַעַר.
אָשׁוּב הַבַּיְתָה. יְלַקֵּק יָדִי
חָתוּל נְעִים פַּרְוָה וְאָז יִנְהַם.
וְאוֹר יֻצַּת, חָזָק וּמִיָּדִי,
בְּמִנְסָרָה שְׁקֵטָה עַל שְׂפַת אֲגַם.
קְרִיאָה שֶׁל חֲסִידָה עַל גַּג בֵּיתִי
אַךְ לְעִתִּים תָּפֵר אֶת הַדְּמָמָה.
וְאֵם תַּקִּישׁ אֵי פַּעַם עַל דַּלְתִּי,
נִדְמֶה לִי, כִּי אֲפִלּוּ לֹא אֶשְׁמַע.
1912
תרגום מרוסית ריטה קוגן
ציור תומאס גיינסבורו