למדתי לחיות פשוט וקל \ אנה אחמטובה

לָמַדְתִּי לִחְיוֹת פָּשׁוּט וְקַל,

לָשֵׂאת תְּפִלָּה לָאֵל וְלָרָקִיעַ,

וּלְשׁוֹטֵט שָׁעוֹת לְלֹא עָמָל,

וַחֲרָדָה עוֹדֶפֶת לְהַכְנִיעַ.

 

כְּשֶׁעֵשֶׂב בַּר רוֹחֵשׁ בַּגֵּאָיוֹת,

אָדֹם-צָהֹב נִתְלֶה אֶשְׁכּוֹל פְּרִי יַעַר,

אֶכְתֹּב שִׁירָה שְׂמֵחָה עַל תְּהִיּוֹת

וְעַל קִיּוּם נָטוּל כְּאֵב וְצַעַר.

 

אָשׁוּב הַבַּיְתָה. יְלַקֵּק יָדִי

חָתוּל נְעִים פַּרְוָה וְאָז יִנְהַם.

וְאוֹר יֻצַּת, חָזָק וּמִיָּדִי,

בְּמִנְסָרָה שְׁקֵטָה עַל שְׂפַת אֲגַם.

 

קְרִיאָה שֶׁל חֲסִידָה עַל גַּג בֵּיתִי

אַךְ לְעִתִּים תָּפֵר אֶת הַדְּמָמָה.

וְאֵם תַּקִּישׁ אֵי פַּעַם עַל דַּלְתִּי,

נִדְמֶה לִי, כִּי אֲפִלּוּ לֹא אֶשְׁמַע.

 

 

1912

 

תרגום מרוסית ריטה קוגן

ציור תומאס גיינסבורו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,