אם תרצה, אלמד גם לתפור \ ורוניקה דולינה

אִם תִּרְצֶה, אֶלְמַד גַּם לִטְווֹת,

וְלִרְקֹם אֶלְמַד, אִם תִּרְצֶה.

אִם תִּרְצֶה, אֶלְמַד לִחְיוֹת,

וְנִחְיֶה עַד עֶצֶם יוֹם זֶה.

וְנִסַּע מִכָּאן בְּלִי וְעִם,

וְנַשְׁאִיר צְלָלִים מֵאָחוֹר.

בְּהִירִים יִהְיוּ הַיָּמִים,

הַלֵּילוֹת – שָׁחֹר מִשְּׁחוֹר.

תְּסַיֵּר בְּיַעַר עֲבוֹת

עִם מַלְכֹּדֶת וְזוּג קָנִים.

וְנָשׁוּב לִחְיוֹת-לְקַוּוֹת,

נְקַנֵּן כְּמוֹ זוּג יוֹנִים.

וְאֶלְמַד לִתְפֹּר וְלִטְווֹת,

אֶהְיֶה פְּשׁוּטָה וְאִשָּׁה.

נַעֲשָׂה חֲמִשָּׁה לְפָחוֹת

יְלָדִים, וְאוּלַי אַף שִׁשָּׁה.

וְהַדֶּשֶׁא יִצְמַח בֶּחָצֵר,

וְהָאֵשׁ תִּבְעַר בְּתוֹךְ אָח,

וְאוּלַי אַפְסִיק לְשׁוֹרֵר,

כִּי הָעֶצֶב יֵלֵךְ וְיִדְעַךְ.

וְנִחְיֶה כַּיָּאֶה לַבְּרִיּוֹת,

כָּל הַאֹשֶׁר וְעֹשֶׁר הַזֶּה.

אִם תִּרְצֶה, אֶלְמַד גַּם לִטְווֹת,

וְלִתְפֹּר אֶלְמַד, אֵם תִּרְצֶה.

1986

מרוסית ריטה קוגן