אם תרצה, אלמד גם לתפור \ ורוניקה דולינה

אִם תִּרְצֶה, אֶלְמַד גַּם לִטְווֹת,

וְלִרְקֹם אֶלְמַד, אִם תִּרְצֶה.

אִם תִּרְצֶה, אֶלְמַד לִחְיוֹת,

וְנִחְיֶה עַד עֶצֶם יוֹם זֶה.

 

וְנִסַּע מִכָּאן בְּלִי וְעִם,

וְנַשְׁאִיר צְלָלִים מֵאָחוֹר.

בְּהִירִים יִהְיוּ הַיָּמִים,

הַלֵּילוֹת – שָׁחֹר מִשְּׁחוֹר.

 

תְּסַיֵּר בְּיַעַר עֲבוֹת

עִם מַלְכֹּדֶת וְזוּג קָנִים.

וְנָשׁוּב לִחְיוֹת-לְקַוּוֹת,

נְקַנֵּן כְּמוֹ זוּג יוֹנִים.

 

וְאֶלְמַד לִתְפֹּר וְלִטְווֹת,

אֶהְיֶה פְּשׁוּטָה וְאִשָּׁה.

נַעֲשָׂה חֲמִשָּׁה לְפָחוֹת

יְלָדִים, וְאוּלַי אַף שִׁשָּׁה.

 

וְהַדֶּשֶׁא יִצְמַח בֶּחָצֵר,

וְהָאֵשׁ תִּבְעַר בְּתוֹךְ אָח,

וְאוּלַי אַפְסִיק לְשׁוֹרֵר,

כִּי הָעֶצֶב יֵלֵךְ וְיִדְעַךְ.

 

וְנִחְיֶה כַּיָּאֶה לַבְּרִיּוֹת,

כָּל הַאֹשֶׁר וְעֹשֶׁר הַזֶּה.

אִם תִּרְצֶה, אֶלְמַד גַּם לִטְווֹת,

וְלִתְפֹּר אֶלְמַד, אֵם תִּרְצֶה.

 

 

1986

מרוסית ריטה קוגן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,