היה בחור אחד,
בחור של מעמקים, ששלט על הים,
שמצא את מותו תחת עשרת'לפים טון של חרא
מניו יורק וניו ג'רסי.
הקוף הזה עלה השמימה.
היצור שבשמיים
נשאב לתוך חור.
עכשיו יש חור בשמיים,
והאדמה לא קרה.
ואם האדמה לא קרה,
כל דבר יישרף,
כל אחד בתורו.
וגם תורי יגיע.
הקוף הזה עלה השמימה.
נער אותי, ג'ו!
אם האדם הוא חמש,
אם האדם הוא חמש,
אם האדם הוא חמש,
והשטן הוא שש,
והשטן הוא שש,
והשטן הוא שש,
והשטן הוא שש,
והשטן הוא שש,
אז אלוהים הוא שבע
אלוהים הוא שבע.
אלוהים הוא שבע.
הקוף הזה עלה השמימה…
כנגד שלוש בנות תדבר מסתי: המחברת, הגיבורה והקוראת. שלושתנו מהגרות בנות אותו דור, כאשר הגיבורה היא יורדת, הקוראת היא עולה ואילו המחברת שנולדה בניו־יורק,
בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה. מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל
זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם
דור התחייה הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,