נוֹלַדְתִּי בִּישִׁימוֹן
נִשְׁמַטְתִּי־שָׁקַעְתִּי שֶׁנִּים
יֵשׁוּ, קְרָב נָא אֵלַי
נִדְמֶה כִּי חַיַּי אוֹזְלִים
שׁוֹטַטְתִּי עַל פְּנֵי אֲדָמָה
חֲרֵבָה, מַבּוּל בְּרֵאשִׁיתִי
עַל פְּנֵי גֵּיהִנֹּם וְגֵאוּת
לְהַגִּישׁ לְךָ אָהַבְתִּי
הֶעְפַּלְתִּי אֶל הַפְּסָגוֹת
שַׁטְתִּי עַל מַיִם וּמַיִם
הֻשְׁלַכְתִּי מִן הָרָקִיעַ
הֻשְׁלַכְתִּי עַל הַבִּרְכַּיִם
שָׁכַבְתִּי עַם הַשָּׂטָן
קִלַּלְתִּי אֶל אַלְמוֹתִי
זָנַחְתִּי כָּל עֵדֶן וְגַן
לְהַגִּישׁ לְךָ אָהַבְתִּי
כנגד שלוש בנות תדבר מסתי: המחברת, הגיבורה והקוראת. שלושתנו מהגרות בנות אותו דור, כאשר הגיבורה היא יורדת, הקוראת היא עולה ואילו המחברת שנולדה בניו־יורק,
בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה. מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל
זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם
דור התחייה הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,