אגדה # אנה אחמטובה

הַלְלוּיָהּ לכאב בלהות!

מת הנסיך שעיניו אפלות.

 

ערב סתווי, אדמדם ומחניק

שב בעלי מן הציד והמתיק:

 

"ממסע ציד הם הביאו אותו.

בין אִילָנוֹת הוא מצא את מותו.

 

צר על אשתו. ענוגה, צעירה.

עת ששמעה, האפיר שערה."

 

את מקטרתו הוא נטל מן האח

ולמשמרת של לילה הלך.

 

אעיר את בתי, כמו בכל הלילות.

אביט בעיניה האפלות.

 

ובחלון העצים נוהמים,

"הלך הנסיך שלך לעולמים."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

מחר, עם שחר | ויקטור הוגו

מחר, עם שחר | ויקטור הוגו (מצרפתית ריטה קוגן, תרגומים מן המקלט)   מָחָר, עִם שַׁחַר, בַּעֲלוֹת אוֹרוֹת חִוְּרִים, אֵצֵא לַדֶּרֶךְ כִּי אֵדַע – אַתְּ

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמִּגְדָּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם