לעשות קצת דמוקרטיה

אני לא נולדתי בתל אביב. חייתי בה לסרוגין שנה פה, שנה שם. חזרתי אליה לפני שנה ובינתיים החלטתי, שזה המקום, שבו נעים לי לחיות. ולכן כבר לפני יותר מחודשיים נכנסתי לאתר של עיר לכולנו. קראתי, התרשמתי, חשבתי. אחר כך קיבלתי פליירים צבעוניים במהלך שיטוטיי בעיר. קראתי שוב. אחר כך החלטתי להירשם לרשימת מתנדבים. היום אני הולכת להיות משקיפה באחת הקלפיות.

כבר ציינתי בעבר, שאני כלל לא בת אדם פוליטית. לעתים קרובות פוליטיקה מכל סוג שהוא מריחה לי כמשהו לא נקי במיוחד. אך יש הבדל משמעותי בין פוליטיקה לדמוקרטיה. אני מודעת היטב, שבפעול לא פעם תוצאות של בחירות דמוקרטיות מאכזבות וכושלות. כך הרגשתי כשהצבעתי שינוי, לדוגמא. אך ברור לי שחייבים לנסות, שוב ושוב, כשניתנת לנו הזכות הנפלאה של בחירה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,