כְּבָר מְלוֹא הַסְּתָו נָשַׁם רָקִיעַ.
חַמָּה הִמְעִיטָה לְהַפְצִיעַ.
אוֹר יוֹם פָּחַת, שָׁעָה-שָׁעָה.
עַלְוַת מִסְתּוֹר שֶׁל הַחֻרְשָׁה
בְּעֶצֶב רַךְ הִתְעַרְטְלָה.
שָׂדוֹת כֻּסּוּ בָּעֲרָפֶל,
וְלַהַק צִפּוֹרִים אָפֵל
נָדַד דָּרוֹמָה. זוֹ תְּחִלָּה
שֶׁל עֵת דִּכְדּוּךְ וְאַכְזָבָה,
נוֹבֶמְבֶּר מִתְקָרֵב וּבָא.
מתוך "יבגני אונייגין"
תרגום מרוסית ריטה קוגן
כנגד שלוש בנות תדבר מסתי: המחברת, הגיבורה והקוראת. שלושתנו מהגרות בנות אותו דור, כאשר הגיבורה היא יורדת, הקוראת היא עולה ואילו המחברת שנולדה בניו־יורק,
בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה. מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל
זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם
דור התחייה הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,