היה הייתה סופרת. דווקא אחלה של סופרת. צרפתיה. אחת כזאת, שמסתובבת כל היום עם אינטלקטואלים שמאלנים. והיה לה בנזוג. גם סופר. צרפתי. הייתה להם אהבה משו-משו. רומנטיקה, להט, קצת משחקים, קצת חיי חברה. אבל מה, אחרי כמה זמן לסופר נמאס. הוא התעייף מהעסק הזה של אהבה והחליט לחפש לו כוסית אחרת, אולי ספרית או גננת. גוד נוווז. אותו סופר אהב לקרוא מלבד ביקורות לקקניות על ספריו, קצת פורנו לפני השינה. בקטע בריאותי כזה. אז הסופרת, בתהזוג לשעבר, ניסתה בכל כוחה להחזירו אליה. אז יום אחד היא התישבה על מכונת הכתיבה שלה והתחילה לכתוב פורנו. ככה חשבה לזכות באהבתו המחודשת. כתבה, כתבה ואז פתאום יצא לה חתיכת ספר. היא שמה עליו שמבדוי (זה כמו שם משתמש כזה) והוציאו אותו לאור. כי הסופר לא התלהב מזה מי יודע מה והיא רצתה פיצוי רגשי. הספר נהיה ממש רב מכר. כל האינטלקטואלים השמאלנים קראו אותו בשקיקה. אבל באסה – אפאחד לא ידע מי הסופרת השרמוטה הנוטפת שכתבה את זה. ספר הפורנו המזוהם הזה תורגם למלא שפות והפך להיות חלק מהתרבות המערבית של המאה ה-20. מי זוכר איך קראו לסופר השמוק. אינלימושג. אבל את השם פולין ריאז' זוכרים לא מעט. יאללה, תקראו קצת פורנו. סיפורה של O. תרחיבו. גם ת'אופקים.
מסה בת עשרה פרגמנטים על אודות "היורדות" של דאה הדר
כנגד שלוש בנות תדבר מסתי: המחברת, הגיבורה והקוראת. שלושתנו מהגרות בנות אותו דור, כאשר הגיבורה היא יורדת, הקוראת היא עולה ואילו המחברת שנולדה בניו־יורק,